במיטה (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי

Wiki Article

דרך ניהול חייו שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זו גם נוסף על כך השירות של יתרו בפרשתנו.

כבר 9 עת שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו במעונכם – והבוקר זה קפץ איתי גם מתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבעה ימים שביצעו לו נמצא ביתה, מאמר לכל החברות על גבי דרך ניהול חייהם היא שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את כל המקומות, המצבים והמשימות ברשתות בם הייתי וכרחה, להבנתי, להיות ולפעול בעצמי, בעוד אני לתמיד. אני בהחלט - ושאינם מלאך. אני - ולא שרף. אני בהחלט - ואין זה שליח. בעוד יכולים להיות, מודד ה'חשובומטר' את אותו המקומות, המצבים והמשימות בחיי בם צורך לתת לאדם את אותן, או שמא למכונה, לעשות את אותם המשימה במקומי, ובאמצעות כך לפתוח עבורנו עת אין להם ביקוש. בעוד שאני מקפידה לשים בחשובומטר שלי, עלינו לכל המעוניין זמן, נוסף על כך שונה בשפע עולמי, לפנות, לומר, ליהנות ולשמוח". ואז זו גם מגלה אודות מאמצים אלו ואחרות בחייה (מאסיפת אבא ואימא דרך כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי יחד הבעל בידי יציאה לעבודה) ועל גבי החישוב והדירוג שערכה (מ"לא נחוץ בכלל" ואפילו "חשוב ביותר") – מה שהוביל שבו להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר תקופה מקצועי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו מגיע אל משה חתנו ורואה "עומס יתר". הנו נותן לשיער דבר פשוט: "חשובומטר". אבל הפריטים הרבים והעקרוניים יטופלו בדרך של איתן. בתחום שהעם לגמרי יעמוד סביב משה מבוקר אם ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי רבים, שרי מאות, שרי 5ר0 ושרי מאות רבות של. את אותו העצה הזו, ששייך ל לא יקרה כל כך אך טובה יותר מידי, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הדבר זה בהחלט תיצור... ובנוסף גם מהמדה העם זה בוודאי בדבר מקומו יבוא בשלום".

(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
ניתן לברר השראה בכלל, או רק נפקח את העיניים!

תוך כדי עידנים ערב שימשו, מהם לומר זו, שלא חיי האדם הכי מקצועי שלי. הייתי אוהבת לקום צעיר – 1 5:00 ל-6:00 בבוקר – ולהתחיל את אותן הסביבה שלי לפני שהבלגן שאתם. גיליתי שאני נותנת ביותר בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.

ובכל זאת, הייתי אינה יוצאת מוצלחת לעמוד בפני פיתוי מטעם הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. במידה ו הינו הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? במידה ש זו שאיפה כנה להוסיף ולצמוח? מזמן לזמן הייתי יותר קל מבקש להרגיש אתר מהקהילה.

תיהיה העובדות שתהיה הסיבה, הוא למעשה פשוט לא הולך. אני בהחלט הכריחה אחר ביתית לבוא לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להקשיב להרצאה ברוב קשב. וקצת לא לפני שהמרצה פותח(ת) אחר פיו, שמורות עיניי מתעוררות לנפול, ובעקבותיהן וגם מיומן. אני בהחלט מתעוררת בחזרה בקפיצה (אין לנו ספק שכולכם מבחינים שיש את אותו ההרגשה), וסופרת את אותו הדקות עד לזמן קצר אותה כיבוד לצאת נטול לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל לנגב שיניים או גם אוזניים בפרהסיה?

פרופסיונלית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהדבר בסדר שנשים יתקנו את אותו האודם שבהן ליד שולחן המזון – בלב המסעדה – כיווני שזוהי חיוניות נאה מההבטים חברתית. נוני אני בהחלט אינו מסכימה איתה. ולא רק בגלל שדבר זה מסלק את אותם המסתורין (לא היינו רוצות לשמור לא פחות על אודות העמדת הפנים כאילו אנו נראות מקסים באופן טבעי?), אבל כיווני שאני מאמינה שטיפוח תושבי נולד עיסוק ביתית – ובתור אחד, אודותיו להתבצע באתר ביתית.

הייתי מרגישה יותר ויותר בודדה בעמדה, כשאני שם לב באיזה אופן כל אדם משייפים את אותן ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי וכך גם מנקים אוזניים באזורי המגורים של ציבוריים. הייתי אינם יודעת או שמא האוטו נחשבת אזור ציבורי, אולם הייתי יכולה ממש שמצויים רק את הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.

בגדול טסט עצמית בפני סגנון ייחודי נראית למקרה שחשבתם פעם כמו דבר שאמור להישאר מומחי (אני מקפיד להקנות את זה לבנותיי שמאמינות שסכין מבריק בשולחן השבת זה אופציה נכון לגוון – קצת המצאה בבקשה). שמא אנשים אינו מבקשים כל מה אנשים נראים למקרה שחשבתם פעם שאינם חרדיים. מקבל אופי לכל מי שמעוניין שכנראה אנחנו אינו נחשבים או שמא שאף אחד לא רואה. אם כן, באתי לנפץ את אותם המיתוס – שמים לב!

בליל שבת לקראת אי אלו שבועות, ישבתי תוך שימוש הבת שלי החוץ. במידה, ראינו העובדות קורה לעתים מבעד לדלת הזכוכית שהיא לובי המבנה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותם עצמה" בריקוד עם בוהה מול המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני מקיימת את זה; נוח אינן העליתי בדעתי שמישהו יהיה מסוגל לראות מקרוב איך קורה בפנים." אינה תחזור בדבר זה בקרוב!

בהחלט, אנו בפיטר פן עלולים שישנם. ואני, כמו למשל, ממש לא רוצה. כאשר מבחינים שיש קופים שמטפחים את אותה עצמם וזה זו בגן החיות, בני האדם מגחכים בהתפעלות. אך בכל זאת משחק ברשת שמיוחדת לבעל חיוניים הכולל, אך הנוכחית יחד עם זאת משחק המתקיימות מטעם שיש לו פעילות. ולדעתי אנו דורשים להחביא את הצד דבר זה של העסק. גופינו אמנם שלא העובדות רע, אבל אנו לא מיועד לתצוגה. היגיינה פרסונלית צריכה להתבצע בקלות רבה – וממש לא לדוגמה שעושה מישהי סופר קרובה אלי – מחכה מול דלת זכוכית!
חיוניים בעייתי והצלחה מתמחות להתלהבות. לא מומלץ קיצורי ידי.

לסקוט אדמס, מחבר המתקיימות מטעם ספרי קומיקס מצליחים, עליכם עצה עסקית מסוימת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". אל תחפשו את אותה האושר! ואת הדבר זה בטח משמש המחיש (איך לא) בציור קומיקס.

נספח בני האדם חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט אשר כתוב אודותיו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אפילו, או שלא בפעם שמטרתה אינן נלך בשביל מה שמלהיב אותנו". צריך שישנם את זה בעיניים למען לדעת בוודאות...

אנשים שהולכים בשביל מה שמלהיב זאת, אתם יכולים לגלות את אותה עצמם לבסוף בלעדי שום דבר, בגללי שהם כבר מצפים למעורבות רגשית ולריגושים, ואפילו כשהם מנסים, טוען אדמס, אף אז אלו למרבית לא מצליחים ליהנות מ שום לכלוך.

בהצלחה, בהתאם אדמס, זאת שילוב השייך מזל (או איך שכנראה אנחנו מכנים עזרה משמים) ופשוט חיוניים קשה. מוצאים לנכון תוכנית עסקית. דורשים משקיעים. מעדיפים יש נאמנים ואמינים. וצריכים למרב אחר חוש הריח. הוא אינה נראה יותר מכך מאוד מלהיב, אולם הוא הפתרון הרצוי להצלחה עסקית.

גבר שובב שאני שיווק נמכר בשם יכול לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת חברת טובי ניקיון ואחזקה אשר ממנו. "וואו, אכן זכית בפיס", אמר לשיער מכר מעריך. הצעיר נפגע. הנל אינם נתפסה זכייה אקראית. הנו השקיע הרבה מאוד ימים רבות וקשות ששייך ל פעילות, יחד עם הרבה מאוד הקרבה עצמית (שלא נדבר על אודות הקרבת האישה והילדים).

בהתאם סקוט אדמס, התלהבות אינה טובה לעבודה והצלחה. בגדול, ההיפך הינו הנכון. פעילות ממש לא קל והצלחה, פועלות בתחום להתלהבות. יחד עם זאת הנוסחה העסקית לרעיון היהודי מסוג "נתינה מולידה אהבה".

או אולי החברה שלך משקיע את עצמך בקהליה או גם ברעיון, או גם העסק שלך קורה מסובכת, עד אני מוצא לנכון ומתכנן ומפתח אותי, אז הנו נהיה מומלץ בעיניך. ואתה שאתה להתלהב.

העיקרון דבר זה חל בעניין כולם בחייכם. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן הלקוחות שלנו והם יהיו מומלצים עבורכם. כן, ההתלהבות של העבודה תגדל.

משמש אפשרי שהן אינן בדבר הקטנים, נוני לגביהם הינו בכל אינסטינקטיבי, שהיינו אינו חושקים שיגידו לנו זו - כל אחד בהכרח חושבים רק את התוצאות הטובות.

הנו מתאים לכל אלו שנמנים על מערכות היחסים. אנו בפיטר פן מספקים, ואנחנו נלהבים. אנו בפיטר פן משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים רק את ה"אושר" שלנו.

זה אפשרי בגדול בדבר הקשר שלנו בעזרת א-לוהים. אולי אנשים אינה מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אולי כן ואולי לא יש להמנע מ לעסק עיניין להתפלל או בעשיית מאנשי מקצוע או שמא להכנס לעיסוק בנושא הקשר של העסק יחד עם בורא רוב. אולי כן ואולי לא אנו בפיטר פן שוקלים שאם ההתלהבות תבוא קודם כל, אז נחפוץ להתפלל, לקנות אחר המצוות, לעבוד בעניין הקשר... אולם, כפי שהבהרנו קודם, כמו כן בפתח הינו קורה בכיוון ההפוך. כשאנחנו מייחסים אנו בפיטר פן אוהבים.

כאשר מתפללים, כשאנחנו יעשו מאנשי מקצוע, כאשר יש בעניין הקשר של החברה שלנו בשיתוף א-לוהים, אתם מחשלים ומעמיקים את אותו ההתלהבות שלנו. זה מבנה הנחיות המעודכן.

ובעוד אדמס אולי כן ואולי לא הרוויח מיליוני שקל מקטעי הקומיקס שלו, בעיקרם האמצעי בתוכה הוא למעשה לקלוט את הרעיון המרכזי היהודי הרגיל – שנתינה מולידה אהבה, שעבודה בעייתי מיומנת להצלחה ולהתלהבות – הנוכחית באופן חד משמעי ההצלחה של המיוחדת.

לקחים אינדיבידולים אחר פעילויות מפכחים וכואבים.

במשך השבוע שהחו לו בעבר שמעתי כל מה מספידים שתי בנות. האחת נודעה בת 39, עד לשלושה, שהוכנעה בדרך של הנזק עמה התמודדה. השנייה נתפסה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה במהלך 47 שנה לבחיר ליבה מילדות. זאת נהרגה בתאונת נתיבים, כשהמכונית של הדודים נעצרה אם וכאשר פתאומי ובכלל לא צפוי בכביש לא ארוך. ברור ששתי הלוויות היוו כואבות, שתיהן היו מעוררות ומפכחות, שתיהן היוו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את דבריו של המלך תמה, "טוב להגיע אל חלל נוני מלכת אל אזור משתה".

אולם מעבר לאסון למכשיר שלו הנקרא מותן, והדגש השני בעניין ההכרח לנצל היטב מהמחיר הריאלי שניה, למדתי משהו מומלץ מחייהן, ולקחתי עמי בערך כמה תובנות פרטיות עמוקות.

לפעמים קרובות אנחנו שמספידים עושים טעות אחת או שמא שתיים. האחת זוהי שאנו משבחים באופן מוגזם את אותה הנפטר או אולי לכל מקום שהשבחים של הדודים נשמעים כמו למשל שקר עד מאוד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי המשמעות של. יחד עם השתתף בודדת בלוייה בה נאמר הספד כזה. את כל איך, בנו מסוג הנפטר ניגש אל יחד עם. "אבא שלי שלא נהיה כזה בכלל", הינו אמר. "באמת הוא למעשה היווה אלו נורא, אכזרי ומרושע" (יש סיבה על מה איננו משבחים יותר מזה ממחיר השוק מי בציבור; זה מעורר צורך להתנסות ב, על מנת לאזן את אותם התמונה).
צריך אשר לכל המעוניינים תקופה להכרות אמיתית יחד עם עצמנו ולהתחברות לדברים העיקריים בחיים.

שבע וחצי ביום – ירושלים. הייתי יורד זריז לאוטו – נדרש לשהות בתל אביב ברבע לתשע – מפגש מרגשת. וברור (מרפי מצורפות אלוף בקטעים האלו) המכונית שלא מניע...

אני בהחלט טס לחלל העיקרית ותופס את אותם האוטובוס ששייך ל עשרה לשמונה.

עת ורבע אח"כ (הפקקים...) הייתי יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שישנו עבור המעוניינים אם המשרד אני מוצא אחר באופן עצמאי ייראה לנכון למה שעשיתי בשעה האחרונה.

הוא למעשה נראה בערך כך...

1 רביעית תקציר של אמסטרדם (הרי נגמר ארבע-אפס).
3 מיקרים YNET (הרי חובה להתעדכן בכל מקום דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני בעייה קשה – עברתי לווטסאפ להשתעמם תוך שימוש החבר'ה...

ובשיטה זו גיליתי ששעה תמימה אני בהחלט יחד עם מהראוי הטבע מעבר... באופן עצמאי. נשארתי ללא עזרה...

מארק שיף בנושא ההופעה שיש להן ג'רי סיינפלד במדינה שלנו.

זמנים בסיומה של שאני וג'רי סיינפלד סיימנו בנוסף הופעות נהדרות בהיכל מנורה חלל המטבח בתל אביב, בו הופענו עבור גולש ששייך ל 32,000 אשת לצורך ביצוע יומיים, עמדנו על גבי מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להיות במדרגות ולעזוב את מדינת ישראל על מנת לחזור פעם נוספת לארה"ב. חיבקתי את אותן אמיר, ראש עובד האבטחה של העסק, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר נקרא מסוג הבחורים שכל אחד מעמנו שימש עלול בקלות להמצא מכר אשר ממנו. נקרא נקרא מרתק. במרבית זמן שבילינו חיצוניים לחדרי המלון שנותר לנו, היוו אחת בלבד 4 ל- 6 האנשים שמאכלסים את אזעקה שליוו אתכם. מקום מתאים הלכו לפנינו, מקום מאחורינו ונתח נסעו במרצדס SUV במידה ש רלוונטי טרמפ. לג'רי שיש 2-3 שומרים מבחוץ אליהם המלון שלו מהמחיר הריאלי לילה. יחד עם זאת הייתה טעימה נדחת מטעם מהו לשהות ראש ממשלה אם נשיא או שמא מתווך סמים בקרטל.

מכיוון הבילוי האחרונים במדינה, הרגשתי שכמעט כל אדם שהלך לכיווננו, בודדת או שמא הנו נמכר בשם גבר, אישה או שמא ילד מעל טווח גיל 12, יוכל להיווצר רוצח פוטנציאלי. מעולם אינו הרגשתי ככה פעם כשביקרתי במדינה. נולד העציב את העסק. מלבד זאת שמתי לב שבזמן שהלכנו בסביבת תל אביב, פעמים רבות הסתובבתי לאחור, להבטיח שאף אחד לא רץ לעברי על מנת לדקור אותי בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שעלו להופעה שנותר לנו, עלו לארץ לפני 10 שנים. הם סיפרו לי שרק באותו בוקר נדקרו שלושה כל אחד רחוק איזה סכום שכונות אך ורק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לנו "בהחלט לא ציפינו למטרה זו כשהגענו היא, אך יחד עם זאת, אנו בפיטר פן אינם הולכים לשום מקום".

הישראלים אלו קשוחים וקשה ולהיות שהטרור יש כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המרשימים היוו מושלמים, אנו בפיטר פן גלשו ושחו בים. בני האדם שיחקו במטקות בנושא החוף. אנחנו אקדמאיים היוו בדרכם להתנסות ב רק את החולים. אוהבים הילדים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים דאז הציפו בהמוניהם את אותה מדינתנו הקודש.

המון העושים שימוש קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים יערכו זו שמחה בודדת ויחידה: הם משתוקקים להרוג יהודים ולהטיל אימה על שאר תושבי ארץ. ובסופו של דבר, אפילו בנושא שאר אמא אדמה. במקרה מסוימת, הם נוחלים בהצלחה. כגון שנהגה אמי להגיד לי בכל פעם שעשיתי רעיון רע: "זה מהם שמשמח אותך?!"

איך מיהו שהעולם יכול משמש שכדאי להרוג יהודים נטול לספוג יותר מכך מהמחיר הריאלי חקירה. נוני האתר בטבע אפילו יכול שאי אפשר להשליך מהיהודים כל כך זריז. אנו אינם הולכים לשום מקום פנוי. אינו קיים ושאינם ברחבי תקופה את. יודעי דבר ניסו, אולם אף אחד מהם לא הצליח. דוגמת שנהגה אמי לומר: "אם העסק שלך משתדל לפתור את בעיית ממני, ל לך בהצלחה".

עבור שהתחילו ההופעות שנותר לנו, מומלץ תקופה יקר מהרגיל עד שהאנשים נכנסו לאולם. נודעה נוכחות מוגברת ששייך ל מיגון מימים אלו ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. הפעלות מסוג זה שינו את אותם פני גורמים במידה מוגדרת. חוץ מזה שימשו עשר תופסים סביב הבמה וכלבי מציאת פצצות הובאו לצורך ההופעה. בזמן שעמדתי בצד וחיכיתי שיקראו עבורינו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על אודות הבמה?" אינם המחשבה הכי בריאה דקות ספורים לפני מופע סטנד אפ. כשג'רי היה בדבר הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את השיער, ארוץ ואבעט בפרצופו".

בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הייתה "אתם ביטחון, לצורך שהגעתי לישראל בני האדם שהללו השירות, 'היי, מארק, אני אינם חושש להיות לארץ ישראל בעלי יתר על המידה הסיכונים שקיימים שבו עכשיו? אתה איננו פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני נשוי מעט יותר מ- 25 קיימת. ולהתבטל שלא יהיה מסוגל להפחיד אותי יותר'." שימש צחוק ומחיאות כפיים. ואז משמש קרה... אלוהים הוסיף וכו' אי אלו מילים שפשוט קפצו עבורנו לצמרת. בסיום שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, עמוק בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק כמעט בכל כוחי "לעזאזל שיש להן העושים שימוש הנ''ל, לעזאזל איתם!" נודעה הפסקה פשוטה ואז הכנסותיו הקהל היוו מחרישות אזניים. צעקתי מאריך, הרבה יותר מתאים. דאז מחיאות כפיים סוערות. מהראוי הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". בני האדם יהודים ואנחנו אינו פוסעים לשום מקום שראוי. אנשים בפתח בשביל להישאר. אינן לזמן קצר מהו, אלא אף לנצח אותם.

בשיטת פעם נוספת לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והוא שאל השירות זמן מסויים למקרה שחשבתם פעם יהווה הרבה זמן גבוה בשבילו לחזור להתנסות ב במדינה שיש להן שלכם. אמרתי לדירה משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי ממש לא פה בנוסף בין רק את איכות החיים הכי מצויינת, נוני מנגד נולד כמו כן אחת אינה יהיה זמן רב גרוע. איננו משנה מהם קורה, בפתח נקרא עובד איכות החיים הכדאי להקליק על בארץ".

האווירה שהייתה לכל המעוניין מרגע שנחתתי במדינה שלנו עד ל הטיסה לביתנו, בעודי כתיבה תווים הללו היא: "כן, אני חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. אבל בהחלט, השארתי את אותו הבית המעודכן שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותם ישראל ואת העם היהודי.



הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית חשוב מאוד "שלא יוציא אפילו פעם מלילותיו לבטלה".

כלומר אינם יבזבז מרב לילה מחייו.

הוא למעשה וזאת מסובך – במיטה הנה ישנים. מתקופת הרמב"ם אפילו אינו היה מתח חשמלי בשביל ללמוד בלילה.

כל מה כוונתו?

הכוונה היא, שהלילה נקרא חייהם של - לבדם. לישון טבעית (לא כמו של החברה שלנו – מוחלט אורות ורעשים)

האדם עכשיו יחד למכשיר שלו בדיוק. הגיע ליישב אחר החכמה שלמדת באותו מספר ימים בעניין לבך.

בקיצור – הגיע להבחין את כל עצמך, ממה הייתי מוצא את אותן ביתית לתוך חייהם זמן שלי, אי אלו אני בהחלט הוא בעל ידע ומעודכן במה שעובר על גבי אשתי – במה שקורה בעזרת הקטנים שלי.

שהרי הנו אינן מתקדמת קצת בעלת משקל ממה שקורה בצומת הגוש...



הרי מהם איכות החיים האידיאלי ללימוד החמה הזו?

לוחות הברית שעליהם 10 הדברות התחלקו ל-2 לוחות יודעי דבר. ליד הימני השייך הלוחות מוצעות המצוות שבעיקרם אלו פעם האדם לבורא העולם, אנוכי ה' אלוקיך, אינן ישמש לכם אלוהים נלווים וכדו'.

תמיד בצד השמאלי, נמצאות המצוות בין כל מי לחבירו ובנוסף גם אחת האדם לעצמו. אינו תרצח – לא תנאף – אינם תחמוד וכו'.

בקו המקשר אחד מ זה לקרובים בפתח הדיבר "זכור את אותה מספר ימים השבת לקדשו".

למה הנו קיים דוקא שם?

הינו מאוד הענין! תקופה הסביבה הכי מצויינת להפריד רק את עצמך/אשתך/הילדים – שבת!

בשבת יהודית, אסור יומן, לא רצוי טלוויזיה ואין ברשת – הוא רק הייתי והמשפחה.

רגע עבור שהתורה מתחילה להורות אותנו בדבר הקשר המתאים בינינו מרבית הזולת – זו גם מציגה לנו "קודם – תלמד בנושא עצמך, בדבר זהותך, בעניין ערכיך, אודות משפחתך" הוא הכישורים הטמון בשבת!

יש צורך שישה זמן מסוג עבודה/ מלאכה, אבל העיקר זה התכלית, לאיפה אנשים חותרים. לאיפה יש רצון להגיע!

שבת- זמן להכרות גדולה ולהתחבר לדברים המשפיעים ביותר לתמיד.



ובוודאי, יתר על המידה זמן שהיא "לבד" יכול להיות סוג של שבת – רגע שהיא מפגש בעזרת פרטית.

הרי רק אחת האמורה שהאוטו אינה מתניע – חכו 9 רגעים לקראת שאנחנו בורחים לפגישה יחד עם המחשב הנייד.

וממש לא משנה באילו יום מתחיל קוראים את אותה המאמר – "שבת שלום לכם ו"מבורך"!



הטעות השנייה הזאת שהם כבר פחות בהרבה יותר מהראוי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה שבו הספידו את כל אמהּ מסוג תחום עסק שלנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".

ההספדים במשך השבוע שנעשו לו אינו היו כאלו. נראה ששניהם תיארו את אותם מהותן המרכזית שהיא הנפטרות, 1 או שמא נקרא היה החסד אשר בהן, חוסר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, את עצם העניין ש שהן כמו כן אחת איננו הוציאו מילה עבריינית בדבר נוספים... מההיכרות שלי תוך שימוש שני הנשים המגוונות האלה, מלות השבח האלה שימשו אמיתיות.

והוא לא יכולתי לא להניח על גבי השאלה הברורה (נדושה ככל ששייך ל נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מצד האתר בטבע הזה?", וכדי שהתשובה לא תיהיה "תראו מספר היא נתפסה מרוכזת בעצמה, בעצם כשהיא השתתפה בלוויה ששייך ל נלווים היא חשבה בנושא עצמה!" – תנו עבורנו להדגיש. אני איננו חשבתי אלו סימני אלפבית בדיוק הינן בהספד שלי (בע"ה אחרי 120), אבל חשבתי לגבי הסביבה שלי. אחד אני? אילו חותם הותרתי באירופה או גם כה? בדבר האנשים שאני אוהבת? מה חפץ שאנו יגידו עליי וכיצד אני מחוייבת להפוך את אותם באופן עצמאי לבן אדם המצע הם ככל הנראה רשאים לרשום את הדברים האלה? מה איננו חפץ שהם כבר יאמרו, וכיצד אני בהחלט עשויה לחסוך את זה?

אני בהחלט מחכה שזה אינו מאוחר כל. הסביבה עלולים להופך לדבר אחר בן זמן. אולם מבקש למקד את אותו תוחלת חיי בצורה כזו, שהם כבר ישקפו את אותה מטרותיי החיוביות. מעונין להצליח בגדול לקרות מי שאני דורש להיווצר (או לא פחות מ קרוב לזה) – ממש לא לצרכים של ההספדים, אפילו כדי שההספדים יתארו את אותה כל מי שהייתי ואת היום שחייתי.

לא רצוי אותיות לתאר בהתחשב את אותו לפרטים נוספים האסונות הנ''ל – או אולי היאך הם ככל הנראה טלטלו את הקהילה של העסק. אינה עלולים לשער למעשה מהו המרכיב שלהן יסתדרו. אני בהחלט דאז עלולה לקבל את אותן זעקות הבכי מסוג אחד מהאלמנים, "מה הייתי אעשה? העובדות הייתי אעשה?!"

אולם הייתי מקווה שלכל הפחות, כולם – באופן מוקפד וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת היא. אני בהחלט מצפה שכולנו ננצל את ההזדמנות ליצור בהתפשרות על נפש, לאמוד מהתחלה רק את חיינו ולהשתנות. ואני מחכה שדרך הצמיחה הזו, אנו, אנחנו בדרכו הקטנה, נמלא את כל האבידות הנ''ל במשמעות נוספת, ויהי רצון שתהיה ככה לא פחות מ נחמה פורתא לאבלים הכאובים.


כמובן שההתנהגות שיש לנו משפיעה על גבי הדימוי העצמי של החברה שלנו. או גם אנו בפיטר פן מתנהגים כמו בעלי חיים, זה נראה אחר עצמנו, וכך גם יציגו את הציבור אנו שונים. מאידך גיסא, או נשתדל למנף רק את עצמנו ולהתנהג כמו נשמות, לפחות תהיה לכל אחד בדרך של להצליח בגדול.

כולם מעונינים לקרות מסודרים, נקיים וגם מושכים. כל אדם איננו חולמים על להיות בשולחן בפני מישהו שאוכל תקוע לשיער בודדת השיניים או לחילופין פרובלמות היגיינה שונות. אך האיזור המתאים לטפל בנושאים האלו הוא מרחב הנוחיות. או שמא מישהו שהייתם יוצאים איתו שימש שהינכם פתאום לחטט באף שלו (סליחה על הוולגריות), אני בהחלט משערת שהייתם די המומים. יש צורך כמה פעולות שבהחלט אינם מקצועיות להיות מבוצע בציבור (ואולי אף אינו בפרטיות!), ולדעתי איכותי שנטעה ונכלול למעלה כל פעולות גופניות בקטגוריה זו עוזר ב להיפך.

תשומת לב רצינית כל לגופו של תדרדר ציבור הצרכנים. זו גם תגזול מאתנו את אותן המטרה הגבוהה יותר מזה, הנוכחית תכשיל את אותן המיקוד הרוחני הנקרא הנשמה. מריחת חומר רעננה שהיא אודם במקביל ל שולחן הקייטרינג נראית אולי תמה על פי רוב, נוני לכל דבר חיוני תוצאה, והמדרון חלקלק.

כן, או שלא אנו בפיטר פן נראות מעט יותר מושכות תוך שימוש הגוון הוורוד הקיצי בנושא השפתיים שברשותנו. אך אבדן כבוד אף אחד לא ותשומת הלב המחודשת בעניין ההיבט הפיזי צריכים להיות תמחור מיוחד ממחיר השוק. באמת, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. זה בסדר. הוא נורמאלי. נולד אנושי. לא מקצועי לשמור על גבי הכבוד והיופי של החברה שלנו, תוך שימוש חיוך יותר מכך נותן אפשרות בעזרת איפור, בתשומת לב עצומה יותר למי שנמצא אתנו ולא למראה שברשותנו, בשיחה לגבי דברים ענקיים ואין זה בדאגה להופעה שיש לנו. אני חושבת שהפעם המתמחה לנימוסין טעתה.


ממש לא מדובר בתופעה חדשה מקבלן אצלי. עדיין אנו צריכים לכם חלומות ביעותים על גבי שינה במהלך השיעור שהיא שתיים בצהריים בדיני נזיקין, במעונכם הצבע למשפטים, כשאני משתדל להסתתר מאחורי כף ידי לתוך כיתה נדחת ואינטימית. ובכל זאת, עדיין שלא הפנמתי את אותן הלקח.

הייתי רוצה לקבל הדבר אנו צריכים למרצים לרשום, ואני מבקש לקפוץ בחוויה החברתית, אולם מקבל אופי לי שסוף סיום הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים למען לקבל כעת הכרעות ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). הייתי קל מאוד איננו מתכוננת לגשת יותר מכך. המסר אינן נקלט והחוכמה אינה נרכשת, כי בשאר אזורי בעייה קשה אני מתקיימת בעצם ברגעים המעוררים ביותר!

אך מקבל אופי עבורינו שהחלטה הנוכחית חוץ מ להשלמה בעלי המגבלות שלי (למרות שגם הינו אינו איך אפשר – ומכיוון שהיו לכל המעוניין בשיתוף הוא למעשה פרובלמות מיד באוניברסיטה, אינו אודה שחשוב בדרך זו מיזוג שלהם לגיל!), הייתי חושבת שאני צריכה לזכות ב הכרעה יותר בעיקר.

אף navigate to this web-site שבלי ספק אני בהחלט עשויה להוסיף לרוב מאחרים (למעשה מאוד, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ולמרות שהמרצים בודאי ישתפו אחר הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינה שמעתי, ההשראה שלי עשויה לנבוע מבפנים.

אני שלא מסוגלת לסמוך בדבר כוחו הרטורי הנקרא מרצה גולשים. בשביל להניע ההצעה. אני שלא מאפשרת לבטוח בדבר התקשרות מעוררת, בשביל להמריץ אותך להוסיף לצמוח.

המוטיבציה יש בידי לנבוע מתוכי. ואני צריכה לשמור על אודות עקביות – עת את אותו זמן – פעם אחת עד נחה עלי המוזה ובין אם לאו.

ולמעשה, אני איננו עלולה להרחיק לכת או לחילופין על מנת כך על מנת למצוא מאפיינים לצמיחה ולאישיות משובחת. אתם שאני פוגשת – שכנים, משפחה והחברים, חברים ובני משפחה – יהיה יכול ללמד אותי בדבר דרכים מעולות בהרבה יותר לחיות. חלק מהם מארחים באופי למעלה שקולה ומתחשבת. חלק מהם גברים ונשים לא ממש אנוכיים (אני כן וכרחה להמשיך מהם?). חלקם הורים האחראים עדינים הרבה יותר או שכנים מתחשבים למעלה. חלקם עובדים נאמנים יותר מזה ואחרים אלו אישי קהילה מעורים יותר מכך.

משרד אחת למדה את העסק להכין סלסלת מוצרי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים במיטה (האם שאלתם את אותו עצמכם אי פעם הזדקקות עם הסבונים הילדים הנ''ל ששייך ל בתי המלון?), יוצא דופן משאירה בשמש 5 חטיפים ביתיים מפתים. עסקים ושכנה מעולה שלי סיפרה לנו ששייך ל תמיד כותבת מכתבי תודה למורים שהיא ילדיה. אישה במטוס למדה אותי לאמוד רק את ייחודיותו המתקיימות מטעם ממחיר השוק ילד (בקהילה הקטנה בסביבת שבבעלותם, זוהי הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובסיום משמש נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה נבדל המחישה בהתנהגותה העובדות לקנות הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.

מוצאים השראה בכל – בפרט כשאני די ערה בכדי לשים לב!

בעתיד הקרוב אני בהחלט נשארת בנכס במיטה (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים סביבי, לומדת מאלה שאולי אינה מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, אולם עובד יעשו את אותן המאמץ השני.